חמדת ימים. חמדת הימים

למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם בכל הספרים שיש בידינו מר"י החסיד, לא מופיעה סגולה זו
סוף כל סוף, רובם של המסתייגים מהספר נשענים על דברי מהר"י עמדין, בלי שהם ראו או למדו בגוף הספר, וכמו שכתב אדמו"ר ממונקאטש בתחילת "מאמר משיב מפני הכבוד" "והספר חמ"י אינו אתנו כלל, ולא עיינתי בו מעולם", "חמשה מאמרות", דף קנ"ב וברור, שכל זה דלא אליבא דרש"ש

צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים

ועיין לימוד זכות שכתב עליו הרמ"ק "אילימה", תחילת פרק א; ובספרו "פרדס רמונים", שער א' תחילת פ"ט.

צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים
ע"ע דברי גאון עולם רבי יעקב שאלתיאל נינייו בספרו "אמת ליעקב" "שפת אמת", פסקא נ"ה, דף קי , כיצד הגאון ר"ד מאג'אר החזיק הספר כקמיע, ולמד כולו כ"ה פעמים
צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים
והרמ''ק קיבל מפי אליהו ז''ל שיאמר הרבה פעמים פסוק, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
חמדת ימים
ודאי כי העובדא ש"בן איש חי" מעתיק לתיקון זה, ביודעו שהוא יצא מתחת עטו של חמ"י, מוכיחה שהוא סבור שהוא בר סמכא גם בעניני "קבלה"
ועיין בזה דברי "תעלומת ספר" עמ' 134-135 אך באמת לא כן הוא ולא קלע אל המטרה
ואשר להיות הורנו לדעת אבינו רועינו הרשב''י ע''ה כי הגות בסוד תעלומי מדות העליונות מעורר עליונים למעלה בשרשן ומאורות נתן סביבות עוזם וכמו שאמר באדרא לחברים, 32 אנא חמינא י''ג אילין מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין וכד אתפרש כל חד מיניהו מפומיכון אסתלק ואתתקן ואתעטר בטמירותא דתקונוי דדיקנא וכל אחרנין אשתארן ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה ע''כ ואביו ציוה לו "צוואת שכיב מרע", שכאשר יבוא יומו, אסור לו לבן להוסיף נוסח זה ב"קדיש" שהוא אומר אחריו

מבוא מורחב לספר

כי אם ע"י תיאומי גימטריאות, זה מהגיחוך.

חמדת ימים אותו קראת
מביא דברי חמ"י ולא מסתייג ממנו
חמדת ימים : הלכות שבת לתלמיד / אמנון פרנקל, חיים אפרתי
ופה בארץ ישראל נהגנו בל"נ ללמד בבית הכנסת כמה שעות ומחלקים את הלימוד בתהלים ובזוהר למספר אנשים, וגומרים שירת הים סמוך לחצות והלכים לישון
חמדת ימים חלק א
והייתכן לומר ש"בן איש חי" שהיה מבית מדרשו של הרב סומך והשתתף בתפילותיהם התנגד לכך, ולא העיר אזני מורו ורבו למנוע זאת? ומי שאין לו ידיעה כלל בזה, חלילה וחלילה להתחיל לימודו מהספר הקדוש והנורא העץ חיים להאריז"ל כי יגיענו ח"ו הפסד ובלבול מאד
ועשה את עולתו, ובלילה שירו מקודש ולדבר זה עצמו נלע"ד ראיה גמורה ממה שר' חיים ויטאל עצמו אסף את הכתבים האלו של שאר תלמידי האריז"ל והכליל אותם ב"שער רוח הקודש", ואף בנו ר' שמואל לא נרתע מלסדרם ב"שמונה שערים" וכמו שעשה בעניני ל"ג בעומר, "שער הכוונות", דפו"י דף פז; דפו"ח ח"ב דף קצא ובעוד מקומות
ונוסיף על דבריו: כידוע הגאון ר' יעקב עמדין חיבר ספר "מטפחת ספרים" כדי "להוכיח" שרשב"י לא כתב את ספר הזוהר הרי שסמך על הספר חמ"י

חמדת ימים חלק א

כי כיון שהספר "חמדת ימים" כבר נדפס משנת תצ"א ואילך בכמה מהדורות, והתפרסם מאד בישראל, כיצד אמר אז הבעש"ט "כי עדיין לא קראו לו שם"? ידוע שבדורות ההם היו מריבות רבות בין הקהילות אם לומר באמצע נוסח ה"קדיש": "ויצמח פורקניה" או לא.

25
צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים
בהוצאות החדשות מובאות בתחילת הספר רשימה של עשרות שנשתרשו בעקבות ה"חמדת ימים" כאשר הוא המקור היחיד הידוע למנהגים אלו
חמדת ימים : הלכות שבת לתלמיד / אמנון פרנקל, חיים אפרתי
אל תעמוד על המקח, בקנין תורה, מקחו מקח וממכרו"
חמדת ימים : הלכות שבת לתלמיד / אמנון פרנקל, חיים אפרתי
ויתרה מזאת, הרב יוסף אביב"י בספרו "קבלת הגר"א", שנת תשנ"ג אסף עשרה חילוקים שיש בעניני סוד בין דברי אריז"ל ודברי הגר"א