ברכות השחר חב ד. ד

ברכת התורה — אם נזכר, יברך 'אשר בחר בנו' בתוך פסוקי דזמרה, ושאר ברכות התורה בין 'ישתבח' ל'יוצר' ואם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה כנודע
וזמן התחלת עמוד השחר מח"י אייר ואילך במדינות אלו הצפוניות הוא בחצות הלילה לכך אין לספור אחר חצות אלא בלא ברכה וזמן זה של ע"ה נמשך כך עד י"ז בתמוז ועד בכלל ולכן משהגיע חצות ליל י"ז בתמוז אסור לאכול" זמן עלות השחר בשיא הקיץ בניו יורק, לשיטת "90 דקות" הוא כשעתיים לאחר חצות הלילה, ולשיטת "72 דקות" יותר משעתיים וחצי לאחר חצות הלילה

ד

וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו , מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

12
ד
ברכת התורה - יכוון לפוטרה ב'אהבת עולם', וישתדל ללמוד מעט תורה מיד אחרי סיום שמונה-עשרה
תפילה
בנוגע לעניננו, עלות השחר, שיעור הזמן של 120 דקות, שמובא בגמרא, מדובר על ארץ ישראל ירושלים , בימי ניסן ותשרי, שנקראים הימים השווים, 12 שעות יום, ו-12 שעות לילה
תפילה
שכח, יברך בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה
מדברי הרבי בהתוועדות שבת פ' בלק תשכ"ד
היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה דאם נרצה לומר שזמן קרות הגבר הוא לפני תחילת עלות השחר, אם כן יוצא שאדה"ז מחמיר, וזו ודאי לא היתה כוונת אדה"ז להחמיר על המתענה תענית של תשובה, אלא להקל עליו כמה שאפשר, כפשוט

ברכון ברכות השחר

אם כן, הגע עצמך, בתענית י"ז תמוז - אם לא הלך לישון, מותר לאכול רק עד עלות השחר, ואם "התנה" והלך לישון, יהיה מותר לאכול כשיקום, עד קריאת הגבר, שהוא לאחר הזמן של עלות השחר?! שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

11
מי ששכח לומר ברכות השחר באמצע התפילה או אחריה?
משנ"ב ר"ס ד וסו"ס נב
תפילה
המתפלל בנוסח מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה
ברכון ברכות השחר
לפי ה'ילקוט יוסף': 'אלוקיי נשמה' — אם נזכר, יברכנה בין 'ישתבח' ל'יוצר'
כאן החישוב הוא במספרים עגולים, בהמשך יובא החישוב המדוייק כיוון שאדה"ז מדבר במי שריבוי הצומות מזיק לו, הוא מחפש עצות המקילות את התענית, "לדחותן לימים הקצרים כו'", "לאכול מעט כג' שעות לפני נץ החמה", "להתענות רק עד אחר חצות היום"
המפרש למסכת תמיד כו, א כותב שקרות הגבר: שליש הלילה לאחר חצות הלילה לדעת ה'משנה ברורה' מברכים 'על נטילת ידיים' — רק לפני תפילת שחרית

עד מתי אפשר לברך את ברכות השחר?

מכיון שמידת האור תלויה במיקומה של השמש, צריכים לקבוע את זמן עלות השחר, במשך ימי השנה, בהתאם למידת האור שיש בימים השווים 120 דקות לפני הנץ החמה, ובתרגום למעלות, 26 מעלות.

ברכון ברכות השחר
יש להשלים ערך זה ערך זה אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי
תפילה
ואילו לפי השיטות האחרות קריאת הגבר הוא לפני עלות השחר
מי ששכח לומר ברכות השחר באמצע התפילה או אחריה?
לפנינו שיעור זמני עלות השחר לשיטת אדה"ז "120 דקות" , בשיא החורף, בימי ניסן ותשרי, ובשיא הקיץ