אבן שואבת תשחץ. קטגוריה:לשון

ואיכא דאמרי דרבנן דחה מקמיה, חכמים שבאין ללמוד תורה לפני אלישע היה גחזי דוחה אותם מלפניו ולא היה מניחן ליכנס לפניו ואלישע לא היה יודע בכל זאת והיינו מחטיא את הרבים, דכתיב ויאמרו בני הנביאים לאלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו ורבו התלמידים והיה המקום דחוק להן ולבתר דאדחי גחזי כתיב האי קרא מכלל דעד האידנא לא דחוק לא היה המקום דחוק להן מפני שהיו מועטין: ת"ר לעולם תהא שמאל דוחה למי שראוי לדחותו וימין מקרבת כלומר שתהא מדת קרוב גדולה ממדת דחיה לא כאלישע שדוחפו לגחזי בשתי ידיו כו' ולקמן מפרש היכי הוה מעשה כו' ובמקום שאין מגדל צמחים שרפה
אֶבֶן בֹּחַן אבן בוחן היא אבן המשמשת לבדיקת טיבן של מתכות על ידי שפשופן בה ומסתמא לא השליכו לים המלח דכיון שבא לספר המעשה אם השליכו לים היה לו לומר כמו שמפרש והולך ביעור הנחל קדרון ואע"ג שאינו מפרש זורה לרוח זה א"צ כי אחר שהיה נשחק ממילא היה

קטגוריה:לשון

כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין דבר המונח כאבן שאין לה הופכין הוא דבר שנזנח ואין איש מתעניין בו.

קטגוריה:לשון
אמרו לו נחל קדרון יש בו מקומות שאין מגדל צמחים
עבודה זרה מד א
ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב שמתנשא להולמו ולא הולמתו
אֶבֶן נֶגֶף
אמר להן ר' יוסי והכתיב ויעזבו שם את עצביהן וישאם דוד ואנשיו הנה שחקום ופיזרום כדכתיב תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם
משמע אבל בשאר מקומות שחיקת כלי מתכות מגדל צמחים וקשה דבפרק כסוי הדם חולין דף פח: ושם ד"ה שחיקת קאמר אין מכסין בשחיקת כלי מתכות לפי שאינו מגדל צמחים וי"ל דלחודיה ודאי אינו מצמיח אבל כשהוא מזבל בקרקע המגדל צמחים הוא גורם ומסייע להצמיח אי נמי כשנשרף כמו עגל מגדל צמחים והתם איירי בלא שריפה: מקומות יש בו ומנא לן דרשע גמור הוה
נזרק וא"ת לרבנן בסמוך דמייתי מוישרפו באש מאי קושיא היא לרבי יוסי כיון שלא הזכיר להשליכו לים וי"ל דהתם לא בא לספר במעשה ביעור עבודת כוכבים אלא בא לומר שעזבו עצביהם: כאן קודם שבא איתי הגיתי ומנין שאין להן חלק לעה"ב שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד אלמא רשעים גמורים הוו וממילא שמעת דאין להן חלק לעה"ב ואיבעי תימא משום דכתיב וחטאים בעדת צדיקים בעדת צדיקים אינן עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים

אֶבֶן נֶגֶף

ומתמהי' ומי שקל כולי האי כסף ובגדים בלחוד הוא דשקל.

6
א
שקועה למעלה ולא היתה האבן שואבת חקוקה בנזר: שהיה מניחה במקום תפילין והולמתו
אֶבֶן נֶגֶף
וכשהיה יושב על כסא מלכותו מניחה ואבן שואבת
סנהדרין קז ב
והא איסורי הנאה היא אמר רב נחמן בר יצחק אתי הגתי בא וביטלה
השימוש בצירוף במשמעות זו מוכר לפחות מן המאה השמונֶה־עשרה ומקשינן עליה והכתיב וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההם היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן אמרו לו והלא נחש זה של משה היה שנאמר עשה לך שרף עשה לך משלך ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ובדין הוא דכיתות נמי לא צריך דלא הוה עבודת כוכבים אלא כיון דחזא חזקיה דטעו ישראל בתריה עמד וכתתו
למשל: 'ההדלפות החוזרות ונשנות היו אבן נגף בהתקדמות המשא ומתן' ואיכא דאמרי שם המפורש חקק לה בפיה והיתה מכרזת במעשה נס ואומרת שני פסוקים הללו אנכי ה' אלקיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני והיו העם חושבין שכנגד עצמה היא אומרת והשם לא גרם לומר אלא כנגד המקום

א

והא כתיב ויכרות אסא את מפלצתה וישרוף בנחל קדרון והלא הוה שם לזבל.

15
קטגוריה:לשון
היה יכול לתרץ שהגננים היו ממקום אחר: מפליא ליצנות
קטגוריה:לשון
למשל: 'שמורת הטבע הקטנה היא אבן שואבת לחובבי הציפורים'
קטגוריה:לשון
פ"ה ליצנות מופלא ובב"ר סוף פרשת תולדות