ברכת המוציא. ברכת המוציא על השלימה ואכילת שני כזיתים

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? וכך גם מנהג רוב האשכנזים, שמברכים על המצה גם בשאר ימות השנה המוציא וברכת המזון ומקצת מן הראשונים סוברים שאין להפסיק בדיבור בין הנטילה לברכת המוציא, ורק לצורך דחוף הנוגע לסעודה מותר לדבר, למשל, אם חסר לו מלח או סכין או לחם, מותר לבקש שיביאום לפניו
ומהרי"ץ בעץ חיים כתב לדייק בלשון הרמב"ם פ"ח מחו"מ ה"ח שכתב "בזמן הזה שאין שם קרבן אחר שמברך המוציא לחם חוזר ומברך על אכילת מצה, ומטבל מצה בחרוסת ואוכל", דהיה לו לרמב"ם לומר מברך ב' ברכות המוציא ועל אכילת מצה ולמה האריך לומר אחר שבירך המוציא חוזר ומברך על אכילת מצה ונראה דכוונתו לומר שיברך המוציא ויחלק למסובין ואחר שחילק להם יברך פעם שנית על אכילת מצה דייקא נמי דקתני חוזר ומברך משמע אחר חילוק חוזר ומברך וכן הוא המנהג כמו שכתוב בפנים ונראה שלמדו כן מדקדוק לשון הרמב"ם ז"ל דזהו עדיף טפי לברך על אכילת מצה על פרוסה ממש שבידו והרמ"ף כתב לברך המוציא ויבצע ואינו אוכל ער שיבצע מהפרוסה ומברך על אכילת מצה ע"כ וקרובים הם לדברי רבינו שמברך על אכילת מצה אחר הבציעה וכן מצאתי כתוב משם רש"י ורבינו גרשום מאור הגולה ז"ל וכל הדינים הללו נועדו למטרה אחת, לבטא את ההודאה שלנו בצורה המשובחת ביותר

ברכה אחרונה

וכך הם דברי הראבי"ה ח"ב סי' תקכ"ה שכתב וז"ל, וכביצה הוא שיעור שני זיתים, כדמשמע בפרק שלישי דמסכת כריתות, ואם אינו יכול להכניס ביחד לתוך פיו שני זיתים אחד של המוציא ואחד של אכילת מצה, יאכל תחלה המוציא הקודם לברכה, וברכתו תדירה, ושוב השנייה של אכילת מצה.

18
ברכת המצה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
מדוע בנוסח של ברכת המוציא אומרים
אמרו לי שבליל שבת מברכים על שתי חלות
האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא? : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
בנוסף לכך, דעת הרשב"א ודעימיה, שגם מזונות אינם צריכים ברכה במקומם, ולגבי שבעת המינים, עוד ראשונים סוברים שאינן צריכים ברכה במקומם להלן ד, יג, שו"ע קעח, ה
ביאור האחרונים אינו עולה למנהגנו ב ואם יש לפניו לחמניה קטנה ולחם גדול שהתחילו לפורסו, מוטב לברך על הלחמניה, משום שהיא שלמה ואילו הלחם כבר נחסר
אם הרסק נבלע בבצק וטעם הבצק השתנה-יברך "מזונות"

ברכה על מאכלים ומשקים לפני ואחרי הסעודה

וכדי לעמוד על שורש הדברים יש להקדים לשון הטור סי' תע"ה: ויטול ידיו ויקח הקערה שהמצות בתוכה כסדר שהניחו השלימה למעלה והפרוסה תחתיה ויברך על השלימה המוציא ויבצע ולא יאכל עד שיברך על הפרוסה על אכילת מצה ויאכל משנים ביחד כזית מכל א' ואם אינו יכול לאכול כשני זתים ביחד יאכל של המוציא תחלה ואח"כ של אכילת מצה ומפני שיש מי שאומר שמברך על הפרוס' המוציא ועל השלימה על אכילת מצה לכך הרוצה לצאת ידי שניהם יאחוז שתיהם בידו ויברך המוציא ועל אכילת מצה מיד זה אחר זה ואח"כ יבצע משתיהן ביחד ויאכל בהיסיבה.

16
ברכה אחרונה
אולם מרן הבית יוסף בסימן פז , כתב, שמכל
האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא? : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
ומה שאין אנו אוכלין המוציא ושוב יברך על אכילת מצה ויאכל, משום דאמרינן דלאחר שמילא כריסו יחזור ויברך, ומהאי טעמא אינו מברך על האפיקומן, וכי היכי דאמרינן להאי טעמא אמרור, הכי נמי אמרינן להאי טעמא אמצה
ברכת המצה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
חלק מסוגי מיץ הענבים ברכתם הגפן רק לדעת האשכנזים, והספרדים מברכים עליהם 'שהכל נהיה בדברו'